מה זאת עבודה פנימית? איך היא קשורה לאמנות לחימה? מה זה טוב? איך זה עוזר לנו? יותר מידי פעמים שמעתי את השאלות הללו. שאלות נכונות וטובות. והנה התשובה שלי.
בשבילי עבודה פנימית היא בראש וראשונה הקשבה. הקשבה לגוף. הקשבה לכל המערכות, האברים, הרקמות התאים היוצרים אותנו וניסיון לכוונם לדרך אחרת. דרך חדשה ונכונה.
אפשר גם לקרוא לזה התבוננות, התרכזות, שימת לב וכדומה. אבל אני הכי מתחבר עם המילה הקשבה. זה המקום בו אנו מקשיבים לעצמנו. מקשיבים לגוף שלנו. שמים בצד את כל ההפרעות החיצוניות והפרעות קשב פנימיות, הפרעות תנועתיות (הרגלים ישנים של הגוף) ופשוט מקשיבים לגוף ולתנועה אותה הוא יוצר. העבודה הפנימית מאפשרת לנו לפרק את התנועות למרכיבים הכי בסיסיים שלהן, לחקור אותן, להקשיב לכל פרט ופרט בגוף, מלמעלה עד למטה. לנטר, לאבחן ולמדוד כל תהליך פנימי, כל תזוזת רצועה, גיד ועצב. ולאחר הבנת התוכן לגשת מזווית חדשה לתנועות אמנות הלחימה וליצוק לתוכן תוכן חדש.
איך תורמת עבודה פנימית ללחימה? בעזרת הבנות אלו זו אנו מבינים יותר טוב איך אפשר להיות רך אך עוצמתי, איך אפשר להתמודד עם כוח נגדי ויחד עם זאת להישאר רפוי ולא להיפגע, ואיך לבצע תנועה בצורה נכונה על מנת לשתף את כל הגוף ולהגביר את העוצמה. בקיצור, אנו הופכים לאמני לחימה טובים יותר.