חלק ראשון - מבוסס על מאמר באתר ההתאחדות של סיפו נגויין נגוק נוי "מערך חמש החיות בוין צ'ון".
בתרבות הסינית העתיקה התבוננות בטבע שימשה כבסיס להתפתחות רוחנית, פילוסופית, רפואית, טיפולית, אמנותית, פרקטית וקרבית.
אותה התבוננות שימשה את האבות הקדמונים, מפתחי האמנות הלחימה הסינית בעת העתיקה, כאשר אימצו טכניקות לחימה של חיות בהתבסס על טכניקות הלחימה של החיות עצמן בקרבות אמת שהתרחשו בטבע.
על פי האגדה נזיר ראה איך עגור מביס גורילה ופיתח כך את שיטת העגור (יש סיפור מקסים על זה!)
ואכן, פותחו טכניקות ושיטות לחימה מגוונות שלמדו וחיקו את החיות דוגמת: טיגריס, נמר, עגור, נחש, דרקון (חיה אגדית), נשר, קוף, תרנגול, גמל- שלמה וחיות נוספות.
המייסדים של קונג פו ווינג צ'ון, Wing Chun, שפותח על פי המסורת במנזר השאולין במאה ה-17. בחרו בחמשת החיות ע"י מחקר וקרבות אמת שהטכניקה שלהם היא בעלת השפעה רבה על אמנות הלחימה ובעלות יכולת להציג את תמציתו של הסגנון.
מרבית טכניקות הלחימה של הסגנון שלנו מקושרות לטכניקות הלחימה של החיות הנ"ל. אגב, כיום, מסיבות שונות, ישנו פער בסדר הלימוד של טכניקות חמשת החיות ,כמו גם בטכניקות האחרות בין השושלות השונות שבסגנון זה.
מערך חמשת החיות בשושלת הוין צ'ון שלנו מורכב משש תבניות (טאו).
ישנן חמש תבניות, משמע תבנית אחת לכל חיה, ובנוסף להן, תבנית אחת משולבת, המציגה את תמצית התנועות של כל אחת מן החיות.
משמעותו של סדר זה היא שהתלמיד יתקדם בהדרגה מאלמנטים חיצוניים לאלמנטים פנימיים, ומהרמה הקלה יותר לקשה והמסובכת יותר (מבחינת ביצוע).
חמשת החיות שנבחרו הן (על פי הסדר הכרונולוגי): טיגריס (נמר גדול), ליאופרד (נמר קטן), עגור, נחש, דרקון.
המשמעות של ביצוע ותרגול טכניקות אלו הוא:
- הטיגריס - משמש כדי לאמן את השרירים והעצמות. התנועה צריכה להקרין עוצמה, ישירות ואומץ.
- הנמר (ליאופרד) - משמש לאימון הגידים וחיזוקם. התנועה צריכה להיות זריזה וחדה.
- העגור - משמש לאימון הג'ינג (כוח היצירה, Jing). התנועה צריכה להיות מהירה ושקולה, על מנת לחשוף פתיחות מנטלית ונפש אצילה.
- הנחש - משמש לאימון ה-Qi. התנועה צריכה להיות רכה, גמישה, מפותלת וזריזה.
- הדרקון - משמש לאימון ה-Shen (נפש האדם). התנועה צריכה להמחיש את מהות כל הקודמות והעידון שלהן.
הטיגריס והנמר קשורים לפן החיצוני, העגור, הנחש והדרקון לפן הפנימי.
ניתן לראות כי: שתי הראשונות, הטיגריס והנמר קשורות לפן החיצוני. הן מאמנות את הגוף (שריר, עצם וגידים), ומקנות בסיס לתרגול אומנות הלחימה. שלוש האחרונות, העגור, הנחש והדרקון קשורות לפן הפנימי.
פורמת הדרקון מרשימה ביופייה והיא הקשה ביותר לביצוע. כדי להצליח ולהפגין את רוחו ותמציתו של הדרקון, על התלמיד לתרגל באדיקות את ארבעת הפורמות הקודמות לה.
הפורמות מאמנות את ה-Jing, Qi, Shen (שלושת האוצרות של האדם, עפ"י המסורת הסינית). הן יוצרות עמידות ועומק לאומנות הלחימה.
בנוסף לכך, למערך חמשת החיות בוין צ'ון בגרסתו הפנימית מאפיינים נוספים, כמו זה שבכל פורמה משתנה צורת כף היד. פרט לתבנית המשלבת את כל חמשת החיות, לכל תבנית צורת כף יד ספציפית וייחודית לה בלבד.
- בטיגריס - כף היד היא בצורת אגרוף פשוט.
- בליאופרד - 4 האצבעות כפופות במפרק המטקרפלי השני כלפי כף היד.
- בעגור ובנחש - כף היד פתוחה.
- בדרקון - צורת כף היד דומה לטפרים, משמע בכל האצבעות כפופים כל המפרקים (מטקרפל 1 ו-2).
בפורמה המשלבת את חמשת החיות גם יחד, משתנה מנח כף היד בהתאם לחיה אותה מתרגלים.
במאמר הבא ננסה לבחון את החיבור של מערך חמש חיות ביחס לביטויים אחרים של התרבות הסינית.
מקורות:
1. סיפו נגויין נגוק נוי "מערך חמש החיות בוין צ'ון – תרגום: ניר יצחק
2. רפואה סינית. המדריך השלם. מאת: דוד פרלה ושלומית בר